חזרה לדף הבית

ת

תסמונת התשישות הכרונית -    תופעה המתבטאת בדלדול במאגר האנרגייה ברמה הפיזית והנפשית. עדיין אין הסכמה על מקורות התופעה. הסימפטומים זהים לאלה של נוירואסתניה , בשלב מסוים היא נחשבה כנובעת מווירוסים שונים כגון וירוס אפשטיין-בר ומחלת הנשיקה. בשלב מאוחר יותר התופעה נחשבה אפיינית לבני המעמד הגבוה ("מחלת היאפים") והמצליח, אך סברה זו הופרכה כאשר בסקרים לאומיים בארה"ב התופעה לא נמצאת כמאפיינת מעמד מסוים באוכלוסייה. החולים עצמם מרגישים בלתי-מובנים ע"י הרופאים, שאינם מוצאים בסיס אורגני למחלתם ונוטים להיפגע מהטענה (שמושמעת פחות ופחות בימינו) כאילו הבסיס להפרעה הוא נפשי. לכל היותר, הם מוכנים לקבל את הסברה שהמחלה גוררת בעקבותיה השלכות נפשיות, בעיקר דכדוך. הטיפול המקובל בתופעה הוא תרופות ממשפחת SSRI במינון נמוך המקובל בדיכאון (חולים אלה סובלים מרגישות מוגברת לתופעות לוואי) ופסיכותרפיה (שיחות) תמיכתית, דוגמת זו הנהוגה בעזרה לחולים הסובלים ממחלות פיזיות כרוניות להתמודד עם מחלתם. כן מומלץ על ויסות נכון בין פעילות ומנוחה והגברת הכושר הגופני בצורה מתונה. יש לציין כי כל האמצעים הטיפוליים נועדו להתמודד עם הסימפטומים של המחלה ועד כה לא נמצא טיפול יעיל למקורותיה ולמניעתה.